קרספין נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

על פי האמור בבקשה מתבקש בית המשפט להתיר את התיקון באופן שיוספו לתביעה טענות הנוגעות למועד ידיעת התובעת על קיומו של תנאי מפוליסה המגביל את תקופת זכאותה לקצבה ל- 1080 יום בלבד ולתוקפו של תנאי זה.

לטענת המבקשת העותרת בכתב תביעה לחייב את הנתבעת לשלם לה קצבה חודשית בסך של 1,000 ₪ בגין אי כושר עבודה, עובדת קיומו של תנאי כאמור בפוליסת הביטוח נודעה לה רק עם קבלת הפוליסה לאחר הגשת התביעה. מדובר בתנאי שהתובעת לא הייתה מודעת לקיומו ולא הסכימה לו.

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטעמה הבקשה הוגשה בשיהוי שאינו מוצדק.

הפוליסה על שני חלקיה (פרטי הביטוח והתנאים הכלליים) נשלחה לתובעת מיד עם הבקשה כפי שנעשה על דרך השגרה, הנתבעת אף ניהלה עימה התכתבויות משך 4 שנים טרם הגשת התביעה במהלכן לא הוזכר מעולם שהפוליסה אינה בידיה.

גם אם נקבל שחלק התנאים הכלליים לא היה בידי התובעת מראש, הרי שהתנאי המדובר הופיע בכתב ההגנה וכתב תשובה לא הוגש. בקשה זו מוגשת בחלוף שנה ו- 3 חודשים מאוחר יותר.

גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

מדובר בתנאי בפוליסה המגדיר את החבות והיקפה ולא בחריג ועל התובעת להוכיח התקיימותו של התנאי כדי לזכות בפיצוי. התיקון מתבקש על מנת למנוע מהנתבעת לטעון לתקפות תנאי אותו על התובעת להוכיח.

התובעת חתמה על הצהרה לפי תנאי הביטוח והחריגים הובהרו לה. אין סיבה להעדיף הצהרה מאוחרת לפיה לא ידעה על קיום התנאי על פני הצהרתה המוקדמת.

מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי המביא לסרבול ולהוצאות. מדובר אף בטענה שהתיישנה שכן עסקינן בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח כאשר תקופת ההתיישנות בעניינם הינה שלוש שנים.

תיקון כתב התביעה יהווה אם כן פגיעה של ממש בנתבעת.

דיון והכרעה

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מתירה לבית המשפט לתקן כתבי טענות בכל עת בדרך ובתנאים הנראים צודקים על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין הצדדים.

גישת הפסיקה להיעתר לבקשה לתיקון כתבי טענות הינה גישה ליברלית בוודאי נכון הדבר טרם שהחלה שמיעת הראיות.

בעניין שלפניי מבקשת המבקשת כי יותר לה לתקן כתב תביעתה על דרך של הוספת טענות הנוגעות לתנאי בפוליסה המגביל את משך קבלת הפיצוי בגין אי כושר עבודה ל- 1080 יום.

לדבריה על קיומו של התנאי למדה אך מכתב ההגנה שאומת לאחר הליך המצאת מסמכים.

מצאתי כי יש להיעתר למבקשת אשר תביעתה נסמכת למעשה על העדר הגבלת זמנים לתקופת הפיצוי (למעט הגבלה המתבססת על מצב רפואי).

זו למעשה טענתה בתביעתה במקור, זו טענתה כעת.